חשד לריכוזיות ותיאום מחירים במכוני התערובת בישראל באמצעות רשות התחרות

שר החקלאות, עודד פורר, הנחה את מנכ"לית משרדו לבחון חשד לריכוזיות ותיאום מחירים במכוני התערובת בישראל באמצעות רשות התחרות

הרקע לפנייה - העלייה במחירי המזון שמקורו בבעלי חיים, שאחד המרכיבים העיקריים בו הוא מזון בעלי החיים (מספוא), ותורם רבות לעלייה ביוקר המחייה

שר החקלאות, עודד פורר: "במלחמה שלנו ביוקר המחייה אין פשרות. כשמחירי התערובות בישראל גבוהים בהשוואה למדינות אחרות, וכאשר ירידות במחיר חומר הגלם העולמי כמעט ואינן מתגלגלות למגדלים, אזרחי ישראל משלמים את המחיר. הנחיתי את מנכ"לית המשרד לפנות לרשות התחרות, על מנת שתבדוק ריכוזיות ותיאום מחירים. לא נירתע לפעול בכל דרך כדי לקדם תחרות ולפעול להורדת יוקר המחייה"

חלק ניכר מעלויות הייצור של המזון שמקורו בבעלי חיים הינו מחיר התערובות המשמשות להזנת בעלי החיים (מספוא). לאחרונה חלה עלייה חדה במחירי המספוא, שהם רכיב עיקרי במחיר המזון שמקורו מן החי, כדוגמת בשר בקר, בשר עוף וביצים. עליית מחיר זו גוררת אחריה עלייה ביוקר המחייה. 

על רקע זה הנחה שר החקלאות ופיתוח הכפר, עודד פורר, את מנכ"לית משרדו, נעמה קאופמן-פס, לפנות לממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, בבקשה לבחון את מחירי התערובות להזנת בעלי חיים בישראל, והאם ריכוזיות במקטע מכוני התערובת מובילה למחירי מספוא גבוהים. משרד החקלאות מבקש לבדוק האם ענף זה מתנהל על פי כללי התחרות כחוק, והאם הוא "סובל" מריכוזיות יתר וחשש לתיאומי מחירים או חוזים.

מספוא הוא תשומה משמעותית בחקלאות בכלל (22%) ובענפי הבקר והעוף בפרט (מעל 50%). בישראל ישנם כעשרה מכוני תערובת, כאשר שלושה מהם מחזיקים למעלה מ-60% מהשוק. רק כמחציתם מוכרים ללקוחות בפריסה ארצית. הבעלות על שלושת המכונים הגדולים מתחלקת בין מספר רב של קיבוצים ומושבים שיתופיים: אמבר  - משקי גרנות, יהודה, הנגב והדרום (145 קיבוצים ומושבים), מילובר - משקי המפרץ, עמק יזרעאל והגליל העליון (95 קיבוצים ומושבים), צמח - משקי עמק הירדן ובית שאן (47 משקים שיתופיים). כ-90% מחומרי הגלם מיובאים מחו"ל, בעיקר תירס וחיטה. 

בבדיקה שערכה המועצה הלאומית לכלכלה עלה כי מחירי התערובות בישראל גבוהים בהשוואה למדינות אחרות, וקיימים פערים במגמות המחירים של התערובות לסוגי בעלי חיים שונים. עוד מצאה הבדיקה כי מקטע מכוני התערובת ריכוזי כך שירידות במחיר חומר הגלם העולמי כמעט ואינן מתגלגלות למגדלים. בנוסף, לא נמצא מתאם בין מחירי התערובות למגדלים למחיר הסופי לצרכן.