חקלאות רווחית יותר: שיטת גידול הזיתים שטובה לכלכלה ולסביבה
מחקר ישראלי חדש בחן כיצד שיטות שונות של חקלאות משפיעות על הסביבה והנוף מול התועלת עבור החקלאי.
מהממצאים עולה שיש שיטה שמאפשרת גם לייצר רווח כלכלי וגם לשמור על הטבע.
אפשר למצוא אותם בסלט, בכריך ובתבשילים שונים – זיתים והשמן המופק מהם הם מצרכים שכיחים במטבח הישראלי. כרמי זיתים הם גידול מקומי עם מסורת חקלאית ענפה ורבת שנים, אך עם המעבר לחקלאות מודרנית והכנסת דשנים וריסוסים כימיים השתנו שיטות העיבוד המסורתיות. במחקר ישראלי חדש נבחנו השיטות החקלאיות השונות לגידול זיתים, ונבדקו באמצעות סקרים שונים השפעותיהן על הסביבה, על הנוף ועל התועלת הכלכלית לחקלאים.
עץ הזית, שמוזכר לא מעט במקרא, ככל הנראה בוית באזורינו ומכאן התפשט ברחבי אגן הים התיכון. עצים אלו עמידים לתנאי יובש, כך שהימצאותם כאן אינה מקרית. אך מצוקת המים עימה הם נאלצים להתמודד לאחרונה עקב משבר האקלים משפיעה על יכולת הישרדותם. שמירה על עצי הזית כחלק מהתרבות ומהמורשת שלנו חשובה גם מההיבט החקלאי, ולשיטות הגידול השונות בכרמים יש משקל גדול על עתיד השטחים אלה.
אורגני או אינטנסיבי
״השווינו בין כמה ממשקים חקלאיים בכרמי זיתים, ובחנו את ההשפעות של אופן עיבוד הכרמים על הסביבה ועל החקלאי״, אומרת רז סימון, אחת מכותבות המחקר, שנעשה במסגרת עבודת המאסטר שלה בטכניון. בין השיטות החקלאיות שנבחנו ישנו הממשק האורגני שכולל שימוש בחומרי הדברה שמאושרים לשימוש בחקלאות האורגנית, כיסוי הקרקע בצמחייה ודישון שלה בקומפוסט. שיטה אחרת היא ממשק אינטנסיבי, שהוא למעשה החקלאות הקונבנציונלית הכוללת עיבוד של הקרקע במיכון כבד, ריסוסים נגד עשבים ונגד מזיקים כמו זבוב הזית ודישון מלאכותי.
עוד שיטה שנבחנה היא ממשק אקסטנסיבי, המבוססת על שיטות מסורתיות שהיו נהוגות במגזר הערבי, וכיום משלבת אלמנטים חקלאיים כמו התמודדות עם עשבים באמצעות תיחוח ואוורור הקרקע, ושימוש מועט בחומרי הדברה נגד מזיקים ונגד עשבייה. הממשק האחרון שנבחן במחקר הוא השיטה המסורתית – מדובר בשטחים שבהם נטועים עצי זיתים עתיקים במרווחים גדולים, ללא השקיה ועם רעיה של בקר שמספקת דישון וליחוך של העשבים.
יתרון בולט לשיטה האורגנית
במחקר, שהתמקד בגליל התחתון, נערכו סקרים אקולוגיים שהראו כיצד לכל אחת מהשיטות החקלאיות יש השפעה אחרת על הטבע והנוף. עבור כל שיטה נבדקו מיני הצמחים הגדלים באזור ומיני העופות המצויים בו. לפי סימון, באופן מפתיע תועד לשון פר מזרחית, צמח שנמצא בסכנת הכחדה, בחלקות האקסטנסיביות – ייתכן שמכיוון שהחלקות הללו מושקות פחות. “בחקלאות האקסטנסיבית יש איזשהו יצור כלאיים – שילוב בין חקלאות לשטח בר”, היא מוסיפה. לדבריה, בשיטת החקלאות האורגנית תועד מגוון צומח רחב האופייני לבתי גידול טבעיים כגון זמזומית סגולה, תלתן תריסני וצהרון מצוי – שנצפו גם בחלקות המסורתיות והאקסטנסיביות. לעומת חלקות אלו, אחוז כיסוי הצמחייה בממשק האינטנסיבי היה נמוך ונצפו בעיקר מינים פולשים כמו קייצת מסולסלת או מינים מזיקים כמו גומא הפקעים.
לפי סימון, הממצאים מסקר העופות הראו שבשיטות הגידול המסורתית, האקסטנסיבית והאורגנית יש יותר ציפורים שמתאימות לבתי גידול טבעיים בעלי עשבייה, כמו סבכי שחור כיפה, פשוש ונקר סורי. ״לעומת זאת, בכרמים האינטנסיביים נצפו בעיקר מינים מקנני קרקע דוגמת סיקסק וכרוון מצוי, וכן עופות פולשים כמו מיינה מצויה – הפער במספר המינים וכמות הפרטים בין החקלאות האורגנית לבין הקונבנציולית היה ממצא מפתיע״, היא אומרת. ״ממצאים אלו מראים שלחקלאות האורגנית יש ערך אקולוגי גבוה בהרבה מלחקלאות האינטנסיבית, גם במגוון הציפורים וגם במגוון הצמחייה״.
