חקלאות ימית מקיימת וביוטכנולוגיות כחולות הם המפתח לעתיד

מול הסכנות לביטחון התזונתי ועם השראה מהמדינות השכנות

בזמן שמדינות אחרות באזור נהנות מתזונה ים תיכונית מלאה בדגים ומפיקות תוצרת רבה מהים, ישראל נמצאת הרחק מאחור בתחום. במבט לעתיד, חקלאות ימית היא חלק חיוני בביטחון התזונתי של ישראל, במיוחד כשלוקחים בחשבון את רצועת החוף היחסית גדולה של המדינה הקטנה שלנו. מה הם המחקרים שסוללים את הדרך לחקלאות ימית מקיימת לחופי ישראל? והיכן גדל הדור הבא של החוקרים והיזמים בתחום?

הים התיכון, השכן הכחול שלנו, טומן בחובו אוצרות שעדיין לא ניצלנו כראוי. למרות שהוא משמש כבר שנים כנתיב סחר מרכזי, ולאחרונה גם כמקור למים מותפלים ואנרגיה מתחדשת, יש עוד דרך ארוכה לנצל את מלוא הפוטנציאל שלו. חקלאות ימית מקיימת, אשר כוללת גידול יצורים ימיים למגוון שימושים תוך שמירה על המערכת האקולוגית, מציעה פתרונות למחסור במזון, שמירה על תזונה מאוזנת ואפילו למשבר האקלים.

מה קורה בחזית המחקר בתחום? ומהו החוג האקדמי אשר מכשיר את הדור הבא של החוקרים והיזמים בתחום?

הפוטנציאל העצום של החקלאות הימית - והקשר לביטחון תזונתי בעידן של חוסר ודאות

בעולם שמתמודד עם שינויי אקלים, גידול אוכלוסין ומשברי מזון, החקלאות הימית מציעה פתרון 'כחול' ובר-קיימא. הים הוא מקור עצום למזון בריא ועשיר בחלבון, כמו דגים ואצות, אך למרות שהאוקיינוסים מכסים 70% מפני כדור הארץ, רק חלק זעיר מהתוצרת החקלאית של ישראל מגיע מהם. גידול דגים ויצורים ימיים אחרים בחוות ימיות יכול לשפר את הביטחון התזונתי של ישראל ולהפחית את התלות ביבוא - נושא חשוב במיוחד לאור המשברים הגלובליים האחרונים והמלחמה כאן בישראל, שהובילו לשיבושים בשרשרת האספקה ולעלייה במחירי המזון. מעניין לציין כי כ-80% מהדגים הנצרכים בישראל הם מיבוא, בעיה בפני עצמה בכל הנוגע לעצמאות תזונתית של ישראל.