חקלאות המים הישראלית בחזית: ענף המגלגל למעלה מ-310 מיליארד דולר

כשחקלאות המים העולמית נדרשת להתרחבות משמעותית, ישראל מציבה עצמה בחזית המחקר והחדשנות בתחום. ענף חקלאות המים הישראלי, שמרביתו עדיין זעיר ואף הצטמצם בשנים האחרונות, צפוי לצבור תאוצה | טור אורח של מנכ"ל משרד החקלאות וראש המחלקה לביוטכנולוגיה ימית באוניברסיטת מרילנד, ארה"ב

קצב הגידול הדמוגרפי העולמי, העומד כיום על למעלה מ-200 אלף נפש ביום, מלווה בעלייה מתמשכת בביקוש לחלבון מן הים ולמוצרי מזון ימיים.

מגמות אלו מציבות אתגר משמעותי למערכות המזון הגלובליות, ובפרט למשאבי הדיג הטבעיים. כ-90% ממיני הדגים בעולם נתונים כיום בדיג יתר או מרבי, וחווים קשיי התאוששות מספקת של המערכות האקולוגיות הימיות.

קצב גידול חקלאות המים והחקלאות הימית כיום הוא המהיר ביותר מבין כלל ענפי החקלאות בעולם, ועומד על כ־8% בשנה. הענף מגלגל למעלה מ־310 מיליארד דולר, ומספק למעלה מ־50% מהדגים הנצרכים בעולם. אולם, לנוכח המשך הגידול הדמוגרפי והעלייה בביקוש, נדרש הענף להכפיל את פעילותו תוך עשור. זהו יעד-בר השגה שדורש השקעה רחבה בחדשנות, מחקר ופיתוח יישומיים, ובהעמקת שיתופי פעולה בין ממשלות, מוסדות אקדמיים והתעשייה.

מחקר ישראלי כמנוע צמיחה

בעיתוי חשוב זה, כשחקלאות המים העולמית נדרשת להתרחבות משמעותית, ישראל מציבה עצמה בחזית המחקר והחדשנות בתחום. ענף חקלאות המים הישראלי, שמרביתו עדיין זעיר ואף הצטמצם בשנים האחרונות, צפוי לצבור תאוצה עם גיבוש התכנית האסטרטגית הלאומית והקצאת משאבים ייעודיים להשקעות, מחקר ופיתוח.

חקלאות מים יבשתית וימית, המשלבות טכנולוגיות מתקדמות, מערכות סגורות ומבודדות אקלים ושיטות ייצור ידידותיות לסביבה, מציבות את ישראל כמרכז ידע עולמי בתחום המו”פ. בין החידושים הבולטים: מערכות סחרור מים מתקדמות, שימוש במים מליחים ומלוחים, טיפול במים ללא זיהום הסביבה הימית, צמצום טביעת הרגל הפחמנית ושיפור הכדאיות הכלכלית.