חזון החיבור לאדמה התממש: כך הפך ט"ו בשבט לחג האילנות

מסורת נטיעת העצים בט"ו בשבט החלה רק בסוף המאה ה-19, לאור חזונו של הרב, ההיסטוריון והמחנך זאב וולף יעבץ ששם את הדגש על חיבור לאדמה.

בשנים האחרונות נוספו לחג תכנים חדשים כמו שמירה על הטבע ואקולוגיה. לרגל מנהג נוסף, מועצת הצמחים פרסמה את הפרי הפופולרי בישראל

ט"ו בשבט, חג האילנות, אופיין כחג בו נהוג לנטוע עצים רק בסוף במאה ה-19, בעקבות יוזמה של הרב, ההיסטוריון והמחנך זאב וולף יעבץ. יעבץ, שהיה בן 42 כשעלה ארצה בשנת 1887, ניסח תכנית לימודים לתלמידי בתי הספר במושבות, ושלח אותה לברון רוטשילד.

התכנית כללה תכנים שלא נלמדו לפני כן, כמו ט"ו באב לו קרא יעבץ "יום השלום", כציון ליום בו הותר לשבט בנימין לבוא בקהל אחרי החרמתם בפרשת פילגש בגבעה. בעקבות התכנית, החליט הברון למנות את יעבץ למנהל בית הספר בזכרון יעקב, שעם השנים התפרסם בהיותו מורה שראה חשיבות בחיבור של תלמידים לטבע והנהיג מקצוע לימודי של "ידיעת הנטעים לתולדותיהם".

בט"ו בשבט תר"ן, שחל ב-5 בפברואר 1890, הלך יעבץ לצד תלמידיו שהחזיקו שתילי עצים ופרחים ושרו שיר שחיבר: "הנה הציפורים/ המעופפים שרים/ כנף רננים הזמיר/ יתרונן כראש אמיר/ ציפורים נאמנות/ בראש השנה לאילנות".