זנים חדשים של תפוח ודובדבן ניטעו בחודשי המלחמה בגליל ובגולן

חלקות מחקר חדשות לפיתוח ואקלום של זני דובדבן הוקמו בחוות מתתיהו, ליד קיבוץ ברעם המפונה

שיטות חדשניות לעיצוב המטע והעצים מאפשרות גידול וקטיף חסכוניים בזמן ובכוח אדם, שמרכיבים כ-67% מהוצאות הגידול במטע הדובדבן | "הקמנו חלקות מודל חדשות לאקלום ופיתוח זנים חדשים, עיצוב מטעים והשבחת זנים, ואנחנו ממשיכים לבצע יותר מ-100 מחקרים יישומיים"

נים חדשים של תפוח ודובדבן ניטעו בחודשי המלחמה בגליל ובגולן: דובדבן "רויאל הייזל", ותפוחים מזן "קרימסון-קריספ" ו"סוויט-טנגו". הזנים החדשים, שיובאו מארצות הברית ומאירופה, ניטעו בחודשי המלחמה בגליל העליון וצפון הגולן, כחלק ממחקרי אקלום זנים של מרכז המחקר והפיתוח (מו"פ) צפון של מכון המחקר מיגל, במימון מועצת הצמחים, משרד החקלאות וקק"ל.

חלקות מחקר חדשות לפיתוח ואקלום (התאמה לאקלים המקומי) של זני דובדבן הוקמו בחוות מתתיהו, ליד קיבוץ ברעם המפונה, כ-2 ק"מ בלבד מהכפר הלבנוני מארון א-ראס. החווה המחקרית של מכון וולקני מופעלת על ידי המועצות האזוריות הגליל העליון ומרום הגליל. לדברי ד"ר מיכל אקרמן-לברט, חוקרת במו"פ צפון, חלקה מיוחדת ניטעה כחלק ממחקר לאקלום זני דובדבן חדשים, שהובאו לראשונה לארץ, במטרה להתאים אותם לטמפרטורות הגבוהות בארץ ולפתח זנים עמידים בפני שינויי האקלים שמורגשים במיוחד בשנים האחרונות.

בין הזנים שנבחנים בחלקות המחקר בולט זן הדובדבן "רויאל הייזל", שהובא לארץ מקליפורניה על ידי משתלת חנני. "היתרון של זן 'רויאל הייזל' הוא כפול", מסבירה ד"ר אקרמן-לברט, "דרושה לו צבירה של פחות שעות קור והוא נחשב לזן מקדים, מוביל בעולם. הוא מבשיל מעט לפני הזן הנפוץ בארץ ולכן נותן יתרון כלכלי למגדלים". חלקה נוספת בחווה, מיועדת להשבחת דובדבן ואוסף גנטי של זני דובדבן, ניטעה במסגרת פרויקט לאומי רב-שנתי בשיתוף משרד החקלאות, מועצת הצמחים וקק"ל.

גם בשטחי המטעים של קיבוץ אל-רום שבצפון רמת הגולן ניטעו חלקות מחקר חדשות בזמן המלחמה. החלקות ניטעו על שטח של 9 דונם, בהובלת חוקרי מו"פ צפון, בשיתוף מועצת הצמחים, משרד החקלאות וקק"ל. חלקת הדובדבנים באל-רום היא חלק מפרויקט רחב היקף שכולל חלקות מחקר גם ברמת רחל ובמשקי גוש עציון. היא נועדה לבחינה של שיטות חדשניות לעיצוב "מטע העתיד" בדובדבן, שאומצו מרחבי העולם.

לדברי ד"ר אקרמן-לברט, שיטות חדשניות לעיצוב המטע והעצים מאפשרות גידול וקטיף חסכוניים בזמן ובכוח אדם, שמרכיבים כ-67% מהוצאות הגידול במטע הדובדבן. מטרת המחקר: לפתח פרוטוקול גידול למטעים שיתנו יבול רב יותר – 1.8 טון לדונם, לעומת כ-1.5 טון לדונם במטע רגיל, והפחתה של 30% ויותר מהוצאות העבודה והקטיף, ביחס למצב הקיים. הזנים שיבחנו בחלקה זו הם זני אמצע עונה (רויאל דון) וזנים מאוחרים, שנותנים פרי לקראת סוף העונה (סוויטהרט ורגינה).

לדברי אייל יונאי, יו"ר שולחן מגדלי הדובדבן במועצת הצמחים, מדובר במהלך שיביא בשורה לצרכן הישראלי: "אנחנו בשלבים מאוד מתקדמים של שכלול פרוטוקולי הגידול שמטרתם להגדיל את ההיצע של הפרי גם בכמות וגם בהארכת העונה. שיטות הגידול ועיצוב העצים יאפשרו לגדל יותר דובדבנים מהזנים המקדימים, כך שיהיו דובדבנים בשוק בשלב יותר מוקדם בשנה, והעצים יניבו יותר פרי לדונם. גם בזנים שנותנים פרי מאוחר, בסוף העונה, נוכל להאריך את הקטיף, כך שנוכל לספק פרי ישראלי אפילו עד אוגוסט".

לדברי יונאי, שיטות הגידול ועיצוב המטעים מכוונות לצמצום עלות הגידול והקטיף. "קטיף דובדבנים כיום דורש הרבה ידיים עובדות ועבודה מאוד מדוקדקת. עיצוב המטעים בצורה חדשנית יקל על הגידול ובעיקר יאפשר להפחית חצי מעלויות הקטיף, מ-4-6 שקלים לק"ג ל-3 שקלים לק"ג. במועצת הצמחים צופים שהחלקות הראשונות שמגודלות לפי הפרוטוקול החדש יתנו פרי בהיקף גדול יותר תוך שנתיים-שלוש שנים. "תוך 4 שנים כבר יהיו הרבה יותר דובדבנים ישראלים בשוק, לאורך עונה ארוכה יותר ובמחיר גידול וקטיף נמוך יותר", מוסיף יונאי, "אנחנו מקווים שזה יהפוך את הדובדבן לפרי יותר עממי".