ועדת המשנה של ועדת הכלכלה דנה בכלים לעידוד דור חדש בחקלאות

מ-40 אלף משקים לפני 40 שנה ל-17 אלף כיום – רכבת התבגרות החקלאים אינה עוצרת

יו"ר ועדת המשנה שוסטר הזכיר את האופטימיות של גדי מוזס ואמר: רוצים שהוא יראה את תקומת החקלאות עוד בחייו; נציג האוצר: מכירים בהזדקנות החקלאים כבעיה – אך מדובר בתקציבים משמעותיים שצריכים לקבל ביטוי בסדר העדיפות של הממשלה.

ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות, בראשות ח"כ אלון שוסטר, התכנסה היום (ב') לדיון שעסק בכלים לעידוד דור המשך בחקלאות. בפתח הדיון, הציג יו"ר הועדה את מטרותיו: "כראש מועצה לשעבר, סברתי שאחד המדדים החשובים ביותר לבחינת עמידה במטרות הוא מידת שביעות הרצון של הדור המבוגר והאם הוא רוצה שימשיכו אותו, האם יש לו לפיד להעביר. משימתנו היא לראות איך מייצרים אטמוספירה תודעתית, כלכלית וארגונית שנותנת תחושה לאנשים שרוצים להשקיע את מיטב זמנם בחקלאות ובהתיישבות שזה הצעד הנכון בעבורם, איך מייצרים את הרוח שתביא המשכיות למפעל המפואר הזה שמונח לפתחינו".
במהלך הדיון הציג מנהל שירות ההדרכה והמק​צוע במשרד החקלאות, חגי שניר, את תוכניות המשרד ועמדותיו בנושא, כאשר בעיה מרכזית היא גילם הממוצע של החקלאים שהולך ועולה, ועומד כיום על 62. "המסר מהנתון הזה מובן – החקלאים נהיים מבוגרים יותר ויותר ופחות צעירים מצטרפים. הרכבת של התבגרות החקלאים לא עוצרת ואין לה תחנה סופית, יש לגייס את כל המשאבים והשותפים שייצרו את התמהיל הנכון להצלחה", אמר. בעיות נוספות שמנה שניר כוללות ירידה במספר המשקים מ-40 אלף משקים לפני כ-40 שנה ל-17 אלף, הצורך בהשקעות הון משמעותיות בהקמת משקים חדשים, והצורך בהכשרה מקצועית, ליווי וסיוע בהקמת משקים. "חשיבות הנושאים של קדמה טכנולוגית והון אנושי כמפתח לחילופי דורות ברורה לכולנו", הדגיש שניר.
אחד הנושאים המרכזיים שעלו בדיון הוא הגייה ויישום של תוכניות שיעודדו צעירים להיכנס לתחום החקלאות, ויאפשרו להם לבצע צעדים ראשונים בתחום. התוכניות שהוצגו נפרסו על פני מספר שלבים לאורך מסלול חייהם של הצעירים, החל משנות בית הספר היסודי ועד אחרי שחרורם מהצבא. אסף יצחקי, ראש מערך חקלאות ותיירות במנהלת תקומה, התייחס לנושא, ובפרט לתוכניות בגזרתו: "החקלאות היא מה שקושרת את הצעירים לקרקע, וחקלאות מצליחה היא מה שתביא עוד צעירים לענף הזה. האתגר של שילוב צעירים בחקלאות הוא לא פשוט, ואנחנו מנסים תוכניות רבות תוך ידיעה שחלקן יצליחו וחלקן לא. אין פתרון קסם שיצליח לשלב את הצעירים בענף, ולכן אנחנו מנסים יריעה רחבה של פרוייקטים בשלל תחומים".
מנכ"ל ארגון קדמה, ליאור קינן, הוסיף: "הפלטפורמה של ארגון חברתי שמשלב בתוכו גם עשייה חלקאית עובדת ומוכיחה את עצמה. בימים אלה אנחנו חותמים סופית על הקמת כפר צעירים חקלאי ביישוב יבול. אם מדברים על 100 חקלאים חדשים שצריכים להיכנס לענף מדי שנה, אני היום בבוקר הוצאתי 83 נערים בשנת שירות לעבוד בחקלאות. לאור המצב במדינה וההבנה של הציבור שהחקלאות היא כוח עיקרי וחשוב קיימת שעת כושר אמיתית להביא צעירים לעולם הזה, וחייבים לנצל אותה להעביר תהליך ממשלתי, כדי לייצר חקלאים צעירים שמבינים ויהיו בעתיד העתודה הניהולית. לפני החג הלכתי לבקר קומונה של 9 חבר'ה במיצר ברמת הגולן, 4 מתוכם אמרו לי שהם ירצו ללכת לגרעין נח"ל, ושניים מתוכם אמרו לי שהם ירצו לעסוק בחלקאות, והם בכלל עירוניים. זו פלטפורמה מנצחת". גם און ריפמן, מייסד ומנכ"ל ארגון "השומר החדש", התייחס לדברים: "ראיתי דיונים על כמה הייטקיסטים ומהנדסים צריך, עצם זה שעושים את אותה השיחה על חקלאים זה דרמה. ישנה נטייה לדמיין שנהיה במגדלים בתל-אביב ושהכל יהיה בסדר, האחיזה בקרקע והחקלאות היא לב הציונות והיא הסיבה שאנחנו כאן. חשוב שיוקם צוות חשיבה משותף שילווה וימשיך להביא את הידע מהשטח, כשיש תוכניות וחזון הכסף הגדול מגיע. לחקלאות בישראל יש עתיד מבטיח".
רפרנט תמ"ס וחקלאות באגף התקציבים במשרד האוצר, אוראל פיין, הגיב לדברים שנאמרו בדיון: "מדובר בנושא חשוב שיש לעסוק בו, ביטאנו את זה בעבודה משותפת עם מנהלת תקומה ובתוכנית לשיקום הצפון. הבענו נכונות לתת תקציבים לתחום הזה של חקלאות צעירה ואנחנו מכירים בגיל ההולך ומזדקן של החקלאים כבעיה, אך יחד עם זאת עדיין צריך ללמוד אותה. בהיבט תקציבי מדובר בתקציבים משמעותיים והדבר יצטרך לקבל ביטוי בסדרי העדיפויות של ממשלת ישראל. בשביל שחקלאי צעיר ייכנס לחקלאות, תחום עם אלמנטים שונים של סיכון, הוא צריך לדעת שלא יפשוט רגל תוך כמה שנים. כלל התוכניות צריכות לעסוק בגידור רכיב הסיכון לחקלאי ואיך מאפשרים לו להתפרנס מחקלאות. הצעירים במדינת ישראל הולכים למקצועות עם פריון גבוה זה דבר חיובי וצריך לעודד אותו, ולכן נרצה לראות צעירים שימשיכו את העיסוק החקלאי לאו דווקא כקוטפי אבוקדו ונהגי טרקטורים, אלא כמנהלים".