השקט שאחרי הסערה: המפתח לשיקום הכלכלי של הצפון טמון באגרי-טק

הערכת הנזק לחקלאות בצפון בעקבות המלחמה נאמדת בכמיליארד וחצי שקל, מה שמציב את האזור בפני אתגר גדול לצד הזדמנות אמיתית לשיקום.

הפסקת האש עשויה להיות לא רק קרן אור לתושבים אלא גם הזדמנות להניע מחדש את גלגלי המשק החקלאי. הצפון, עם שדותיו הפוריים ומטעיו הייחודיים, עומד היום בפני נקודת מפנה. השנה האחרונה, שהתאפיינה במתיחות ביטחונית, פגעה בתשתיות החקלאיות, בצמיחה הכלכלית ובתפקוד השוטף של החקלאים. אך דווקא כעת, כאשר שקט יחסי נראה באופק, מתעוררת הזדמנות לפתח את הענף החקלאי בגישה מודרנית המתמקדת בטכנולוגיה, חדשנות ותשואה כלכלית מוגברת.

השיקום אינו צריך להסתפק בתמיכה ממשלתית בסיסית. להפך, זו ההזדמנות לשלב פתרונות כלכליים שמבוססים על שיתופי פעולה בין חקלאים מקומיים, תאגידים בינלאומיים, משקיעים פרטיים וחברות טכנולוגיה ישראליות שמובילות את תחום החקלאות החכמה בעולם. השקעות בטכנולוגיות כמו חיישנים לאבחון מצבי קרקע, רובוטיקה לייעול קטיף המתמודדת עם מחסור בכוח אדם בעקבות המלחמה, ופיתוח פתרונות הגנה בפני מזיקים ומחלות כתגובה למשבר האקלים, יכולות לשנות את פני החקלאות בצפון. במקביל, אזור הצפון יכול למצב את עצמו כמרכז מתמחה בחקלאות מחדשת – כזו שמקדמת שיטות חקלאיות ידידותיות לסביבה, משפרת את פוריות הקרקע ומחזקת את חוסן הקהילות החקלאיות.

בעולם החקלאות המודרנית, קיימות טכנולוגיות המספקות לחקלאים יתרונות משמעותיים בשטח. לדוגמה, שימוש בבינה מלאכותית לניהול גידולים מאפשר איסוף וניתוח נתונים מדויק, מסייע בחיזוי כמויות יבול ובהתאמת פעולות השקיה ודישון באופן אופטימלי. טכנולוגיה נוספת היא רחפנים חקלאיים, שיכולים לזהות מחלות ומזיקים בגידולים ולפעול בהתאם. פתרונות אלו אינם רק משפרים את היבול, אלא גם מוזילים עלויות בטווח הארוך, מה שהופך אותם לאטרקטיביים עבור חקלאים המחפשים למקסם את רווחיהם. בנוסף, כל הטכנולוגיות הללו מסייעות, מעבר לכל היתרונות הכלכליים והמבצעיים לחקלאים, גם ביצירת ביטחון מזון למדינת ישראל, שהוא אבן יסוד חיונית לעתיד המדינה ולאיתנותה.

הכלכלה הגלובלית כיום דורשת הסתגלות מהירה לשינויים ולדרישות חדשות בשוק המזון והחקלאות. ישראל, הנחשבת למובילה עולמית בפתרונות מים וטכנולוגיות חקלאות מדברית, יכולה לתרגם את הידע הזה למנוע כלכלי משמעותי בצפון. השאלה היא כיצד למנף את התקופה הנוכחית ליצירת תוכניות כלכליות ברות-קיימא, הכוללות עידוד יזמות חקלאית, מימון מיזמים חדשניים והקמת תשתיות מתקדמות שתומכות בחקלאים המקומיים.

דוגמה לכך היא התכנית ״RegenAg Forward״, שנעשתה במסגרת קהילת GrowingIL (מיזם משותף של המכון הישראלי לחדשנות, משרד הכלכלה, משרד החקלאות ורשות החדשנות) ובשיתוף מכון המחקר מיגל. מטרת התכנית היא לקדם את תחום החקלאות המחדשת כמנוע צמיחה אזורי ולאומי, שמייצרת מענה הוליסטי לכלל השחקנים בשרשרת - ל"צרכן" (החקלאי), ל"מוכר" (התאגיד) ול"מייצר הפתרון" (הסטארטאפ). כחלק מהתוכנית, אופיינו האתגרים בעקבות המלחמה לצד האתגרים בעולמות של שינוי אקלים והפרויקטים שיבחרו יהנו מפיילוטים ממומנים בשטחי הצפון תוך ליווי אגרונומי של מומחי מכון מיגל.