הקשיים בחקלאות: "דרושה הבנה של כל הדרגים שמה שהיה לא יוכל להיות"

מלחמת "חרבות ברזל" גרמה נזק עצום לחקלאות הישראלית, עם הפגיעה בשדות בדרום, והקושי של חקלאי הצפון להגיע למטעים בשל איום חיזבאללה. כעת מסבירים בכירים בענף מהם הקשיים שבפניהם הם עומדים ואילו צעדים דרושים

מבחינת חשיבה קדימה, כרגע אין לנו כלים לייצר איזשהו אופק שיעזור לנו. כרגע, אם אתה לא יכול לגשת למטע שלך בגלל סיבות ביטחוניות, זו בעיה. מטע אתה לא יכול להעתיק ולנטוע במקום אחר. מטע צריך להיות באזור הגידול הנורמטיבי שלו.

אנחנו עכשיו בדין ודברים עם משרד החקלאות, עם האוצר ועם מס רכוש על מתווה פיצויים הנוגע לנזקים שהיו. אנחנו עדיין לא מדברים על הנזקים לעתיד, כי הם עלולים להיות בגדר קטסטרופה", אומר ירון בלחסן, חקלאי ממושב רמות נפתלי, ומנכ"ל ארגון מגדלי הפירות בישראל.

אחת הבעיות שענף החקלאות סבל ממנה עם תחילת מלחמת "חרבות ברזל" קשורה בעובדים הזרים הרבים שעזבו. "מעל 11 אלף עובדים זרים עזבו, וכ־8,000 פלסטינים שעבדו בחקלאות כרגע לא יכולים להיכנס לארץ.

זה בלי שום קשר למחסור בעובדים שהיה לפני המלחמה", אומר בלחסן. "לגבי העתיד, נושא העובדים הזרים הוא נושא אקוטי. בהתחלה כולם התלהבו להתנדב, היה גל התנדבות של עבודה עברית שהולך ודועך עם הזמן. לכן הנושא של כוח אדם הוא מאוד בעייתי ומאיים על הרצף התפקודי שיהיה לנו בעתיד".

"הצלחנו לעבור את המשבר בשן ועין, תודה לאל, למתנדבים, לרוח ההתנדבות בעם. היו אצלנו 40־30 אנשים ביום שרצו רק להגיע ולתרום", אומר מאיר יפרח, תושב העוטף ממושב אוהד, שמגדל עם בניו עגבניות, פלפלים, חצילים ואננס.

גם יפרח, המכהן כיו"ר ענף הירקות במועצת הצמחים וכמזכיר ארגון מגדלי הירקות, רואה בסוגיית העובדים הזרים את אחת הבעיות המרכזיות כרגע. "קודם כל, שיחזרו העובדים הזרים, אנחנו חייבים עובדים", הוא אומר.

"זה ענף עתיר עבודה, צריך מאסה של עובדים כדי לקטוף, להכין שטחים לקראת שתילה וגם לטפל בשטח. יש פה עבודה סיזיפית, כל בוקר לרסס, לטפל, צריך להעסיק המון עובדים. בסופו של דבר, אם מדברים על היום שאחרי, אני מאמין שהעובדים התאילנדים, שהם הכי טובים, יחזרו.

הם ירצו לחזור, הם מרוויחים פה טוב. עכשיו אנחנו נעזרים בעובדים מסרי לנקה וממלאווי. לחשוב על עובדים ישראלים לטווח הארוך זה לא ריאלי. הם לא יבואו לעבוד בחקלאות ברמה של עובד זר. הם התגייסו כמתנדבים והיו מקסימים. העם נתן תשובה יותר טובה מהממשלה, אבל זה לא לטווח הארוך, אלא לטווח המיידי כדי למזער נזקים ולהציל מה שאפשר".

באותה נשימה, הוא גם מדבר על שכר העובדים הזרים. "המדינה צריכה לשנות דיסקט בנושא שכר המינימום לעובדים הזרים", הוא אומר. "לקבוע קריטריון אחר לתשלום לעובדים הזרים בהתאם למדינה שהם באים ממנה, שיהיה פי 3־2 מאותה מדינה.

אבל כיום הם מצמידים את התשלום לשכר המינימום שלנו, ואתה לא יכול לזוז מזה. הבעיה היא שמחיר העובדים יקר. אתה מגדל עגבניות במחיר של 4־3 שקלים לקילו, יש עלויות שונות, יש אגרות שהמדינה מטילה ועוד כהנה וכהנה".