הקיצוץ במכון וולקני: פירות וירקות הופכים למותרות

הקיצוץ החד בתקציבו של המכון הוולקני הוא תמצית המחדל של הממשלה בקביעת מדיניות הפוכה מזו הדרושה למשק: החקלאות בישראל צריכה לעמוד בחזית הטכנולוגיה הבינלאומית ולהוריד את יוקר המחיה

תקציב המדינה הצפוי לעבור בשבועות הקרובים הוא תקציב רע. רע לאזרחים, רע לכלכלה ורע לעתידה של מדינת ישראל, אבל מתברר שבין כל סעיפי התקציב ישנה פגיעה חמורה במחקר ובפיתוח הישראלי.

בתוך התקציב שהגישה הממשלה לכנסת מסתתר קיצוץ של 21% מתקציבו של מכון וולקני, מכון המחקר החקלאי שבהשוואה בינלאומית של מדד המצוינות המדעית של מכוני מחקר חקלאי, נמצא מדורג במקום השלישי בעולם.

המכון הוולקני, בו מועסקים מאות חוקרים ומדענים, ותורם רבות ליצירת מקומות עבודה ולפיתוח ידע חדש, אחראי לפיתוח טכנולוגיות חקלאיות פורצות דרך, התורמות רבות להצלחת החקלאות הישראלית.

בין היתר, פיתח המכון זנים חדשים של גידולים עמידים לתנאי אקלים קשים, שיטות גידול חדשניות וטכנולוגיות לשימור מים. לפיתוחים אלו ישנה תרומה עצומה לשיפור איכות וכמות התוצרת החקלאית ולשמירה על הסביבה.
.
הקיצוץ הזה הוא תמצית המחדל של הממשלה בקביעת מדיניות הפוכה מזו הדרושה למשק. זהו מהלך משלים לעצירת הרפורמה לפתיחת שוק הפירות והירקות לתחרות, שיוביל להתייקרות חדה במחירי הפירות והירקות.

כך, במקום שישראל תהפוך למרכז מחקר ופיתוח בינלאומי בתחום המזון, במקום שתתפתח תחרות בתחום והמחיר לצרכן יוזל, מובילה הממשלה הנוכחית מדיניות של סגירת השוק וחסימתו, עם יותר מעורבות ממשלתית ופחות השקעה במחקר ופיתוח.

הקיצוץ הזה מתווסף לקיצוץ של 50% בתקציבי המדען הראשי של המשרד מתקציב 2023, המיועדים להשקעה בחדשנות חקלאית, ואם זה לא חמור מספיק, מתוכנן קיצוץ נוסף של 50% בתקציב 2025.
בכך משלימה הממשלה את ביטול הרפורמה בחקלאות ומחזירה את החקלאות הישראלית לקיפאון והתדרדרות.