המסלול המהיר לפיצוי עובד לאט

החקלאים עדיין מחכים למלוא כספי הסיוע

החקלאות הישראלית ברוב הארץ, כולל בעוטף עזה, שרדה בינתיים את המלחמה ● רוב המשקים חזרו לתפקד ואין מחסור במוצרים ● אבל בצפון משקים ננטשו ונהרסו בשל הלחימה והשרפות, מה שעלול לפגוע במלאי פירות הקיץ והביצים ● בשאר הארץ, המחסור בכוח אדם פוגע בזריעה ובשתילה וצפוי להשפיע על צמיחת החקלאות בעתיד

החקלאים ספגו במלחמה נזק הנאמד בין שלושה לארבעה מיליארד שקל – כעשירית מהתוצר השנתי החקלאי הכולל של ישראל, כך מעריכים בהתאחדות חקלאי ישראל. זאת בשל מחסור בכוח אדם, עצירת הפעילות באזורי הגבול, פגיעות הרקטות והכטב"מים והשרפות שנגרמו בגללם.

הממשלה, הכנסת וארגוני החקלאים יצרו מנגנון חדש שנועד לאפשר לחקלאים לקבל פיצוי מהיר על נזקי המלחמה. אבל עד כה רובם המכריע של המשקים החקלאיים שנפגעו קיבלו רק מקדמות. מקדמות שולמו לחקלאים המתגוררים באזורי הגבול ולאלה שדיווחו על נזקים ישירים. ההיקף הכולל של המקדמות מוערך בכמה מאות מיליוני שקלים.

מנתונים שהעבירה רשות המסים בתשובה לשאלת זמן ישראל עולה כי עד כה רק כמה מאות מאלפי החקלאים הממתינים לפיצוי קיבלו פיצוי מלא, בסכום כולל של כ־38 מיליון שקל בלבד. בחלק מהענפים גובשה רק לאחרונה נוסחה לתשלום הפיצוי, והטפסים לקבלתו טרם עלו לאתר הרשות.

משרדי האוצר, החקלאות והארגונים המייצגים את החקלאים גיבשו בנובמבר מתווה ייחודי לפיצוי חקלאים. השרים בצלאל סמוטריץ' ואבי דיכטר חתמו על עקרונות המתווה ב־12 בנובמבר – והם אושרו בוועדת הכספים כשלושה ימים לאחר מכן.