"החקלאות העירונית לא תצליח להיות רכיב משמעותי בביטחון המזון"
במכון 'יסודות' חקרו את התחום שבשנים האחרונות מעורר שיח ותקווה לפתרון למגוון סוגיות,
במטרה להבין מה התועלת הכלכלית שלו | לצד היתרונות, התחום מזמן אתגרים רבים בישראל, ונראה שלא יצליח להיות פתרון לביטחון המזון | למרות זאת, יש להם גם המלצות בנושא
"לכאורה יש פה 'אנטי כותרת'", אומר עמית בן צור, שעומד בראש מכון 'יסודות' למדיניות ציבורית ולציונות מעשית, על מחקר שערכו בנושא הטרנד החקלאי של העשור האחרון – חקלאות עירונית. "יצאנו לבדוק אם החקלאות העירונית היא אפיק חלופי רלוונטי לביטחון המזון של ישראל, וגילינו שלא משם תבוא הישועה".
"חקלאות עירונית תצליח לספק לנו 5% מהצריכה הכללית של ירקות ופירות, לכל היותר", אומר בן צור. "המסקנה היא שהפתרון האמיתי כבר אצלנו ביד. זאת בעצם כותרת בפני עצמה, כי המשמעות היא שצריך להשקיע ולפתח את מה שקיים ועובד".
בשנים האחרונות מתקיים שיח נרחב בנושא חקלאות עירונית, שנתפסת לא פעם כ"תרופת כול" למגוון רחב של סוגיות חברתיות, בריאותיות וסביבתיות, ובכללן סוגיית ביטחון מזון. מיוחסים לה יתרונות רבים בכל הנוגע לשיפור הרווחה הכללית של הציבור: מפיתוח מערכות מזון מקומיות שמנגישות מזון בריא, מקומי וטרי לתושבים, דרך חיזוק הקשר בין החקלאים לצרכן, פיתוח כלכלי והגברת התעסוקה, ועד פיתוח הסביבה העירונית וחיזוק הלכידות הקהילתית.
לצד היתרונות האמורים, שאלת ביטחון המזון נותרה עומדת בעינה: האם מדינת ישראל יכולה להסתמך על חקלאות עירונית כדי להפיק תוצרת טרייה בהיקפים גדולים, שיספקו את צורכיהם של תושבי הערים?
