החקלאות הישראלית: ההזדמנות הגדולה שבפתח
השנה החדשה סיכמה תקופה קשה מנשוא ולצערנו אנחנו עדיין לא רואים את המפרש הלבן שבאופק. גם כשנתחיל לאחות את הקרעים יידרש זמן רב לשיקום ולבנייה מחדש, בין אם מדובר בנפש, או בעמידה הבטוחה על הקרקע. ככל שמדובר בחקלאות המקומית, הרי שזו המשיכה וממשיכה לעבוד ללא לאות, כמאמר יוסף טרומפלדור, עד התלם האחרון. המשימה שעל כתפי החקלאים כפולה – עליהם לסמן את גבולות הארץ ולדאוג לביטחונה. בעת האחרונה שב ועלה השיח על חיוניותו של הביטחון הפיזי של יישובי הגבול הצפוני והדרומי, לצד ביטחון המזון האזרחי - הצורך להבטיח אספקה שוטפת שאינה תלויה במדינות אחרות. השבוע נציין את יום המזון הבינלאומי. לא בכדי מוקדש לכך יום ייעודי – אין קיום ללא מזון.
האתגרים רבים, אולם דווקא עכשיו אני מבקש להצביע על נקודת אור והזדמנות. מאז ומעולם התגאתה ישראל במיטב המוחות, בפיתוחים הטכנולוגיים ובתוצרת. היום, כששיקום הגבולות וביטחון האזרחים בדרום, בצפון ובמרכז הארץ עומד על הפרק יש לנו הזדמנות לשלב בו את מה שיעלה על נס את החקלאות החדשה - מו"פ, ותרומה אדירה למשק. זו הזדמנות להשקיע בהטמעתן ובפיתוחן של טכנולוגיות שיצמצמו את ההוצאות, יחסכו במשאבים יגדילו פריון ויכפילו את התפוקה. נוסף על כך, זה הזמן להשקיע בעתיד טכנולוגי שימשוך את הדור הבא של החוקרים והחקלאים, יאפשר לאמצו בישראל, ולייצא יידע לעולם.
לא מדובר בחלום. טכנולוגיות חדשניות כבר קיימות כאן ובעולם. הן מיושמות במדינות שהבינו שביטחון המזון הוא צו השעה. מה שנדרש הוא רצון להשקיע והבנה שאין ברירה.
אחת הדוגמאות היא שיטת "קיר פירותי". מבלי לכלול מונחים מקצועיים מדי, היא מיושמת במטעי פרי שבהם העצים נטועים בצפיפות על מבנה תומך. בשיטה זו נוצר "קיר של פירות", תוך ניצול יעיל של השטח וחיסכון בתשומות גידול וקטיף והגנה על איכות התוצרת. מדובר בהסטה של ענפי העצים לגידול אנכי, כך שהעצים ישקיעו את האנרגיה ביצירת פירות ולא בעלווה ובענפים. זה מהלך שיגדיל את התנובה במטעי מנגו, שזיף, נקטרינה, אבוקדו ועוד, ויכול להוריד את מחירי הפירות בישראל. הוא גם מכין את המטעים לכניסת רובוטים לקטיף, לגיזום ולדישון, מה שיחסוך כוח אדם. שיטות אלו נמצאות בשלבי פיתוח, כאן בישראל. קיימות שיטות נוספות להתייעלות, לחיסכון ולהגדלת התפוקה – כולן דורשות שני דברים בסיסיים – הבנה והחלטה. הבנה שביטחון המזון הוא חלק בלתי נפרד מהביטחון הקיומי, והחלטה לנקוט בכל האמצעים שיאפשרו אותו. בעתיד נוכל לשוב ולהוכיח שאין כמונו בחדשנות, ביעילות ובפריון, ולפתח את הדור הבא והאטרקטיבי של החקלאות.
