ההתנהלות המוזרה של חיזבאללה שאיפשרה לחקלאים בצפון לקטוף תפוחים, ונפסקה

מתחילים לעבוד ב–6:00, מסיימים ב–8:00 בהוראת הצבא ומנסים להציל תפוחים שהבשילו

חקלאי הצפון, שמגדלים חלק ניכר מתוצרת התפוחים המקומית, "קוטפים מה שניתן בהתאם לאישורים מהצבא", ומתקנים תשתיות שניזוקו תחת אש

מגדלים ביישובים הקרובים לגבול לבנון מספרים כי מאז תחילת הלחימה בצפון ועד לפני שבוע, התקיימה חוקיות מוזרה בהתנהלות של חיזבאללה. עד השעה 12:00 נשמר השקט, מה שאיפשר להם לקטוף את התוצרת, ורק לקראת הצהריים ארגון הטרור היה מתחיל להתקיף. "אולי ההפגזות הצטלמו יותר טוב בשעות הללו", אומר עמית כהן, מנהל המטעים בקיבוץ מלכיה. אלא שבשבוע האחרון מעבר לגדר שינו את הכללים, ומתקיפים עכשיו בכל שעות היום. "היום מתחילים לעבוד ב–6:00 וכבר לקראת 8:00 מקבלים הוראה מהצבא לעזוב את השטח", מוסיף כהן, ומספר שבימים אלה קטיף זן הפינק ליידי אמור היה להיות בשיאו, אבל מתוך שדה של 500 טונה פרי, רק 7% נקטף, והיתר עלול להירקב.

105 אלף טונה תפוחים מגדלים בישראל כל שנה, מרביתם לאורך הרי הגליל ובצפון הגולן. הסיבה לכך היא שתפוחים זקוקים לקור כדי להבשיל, ובמדינה שטופת שמש כמו שלנו, אין מקומות רבים שבהם הטמפרטורה יורדת מתחת לשבע מעלות בחורף, כנדרש. "ככל שכדור הארץ מתחמם, אנחנו נאלצים לעלות גבוה יותר מעל פני הים כדי לשמור על הקור במטעים", אומר עמוס לוין, חבר קיבוץ כפר גלעדי, מרכז תחום החקלאות בחברה לפיתוח הגליל ויו"ר "שולחן התפוח" במועצת הצמחים. "אם בעבר בגובה של 400 מטר היה מספיק קר, היום נאלצים לשתול כבר בגובה של כ–600 מטר ובעתיד ניאלץ לעלות גם ל–800 מטר". השנה היבול הצטמצם מעט. "התמודדנו עם ברד ועם חמסין וזה פגע בתוצרת", מסביר לוין. לדבריו, היקף התוצרת אמור היה להסתכם ב–90 אלף טונה פרי בלבד.