הברכה והקללה של חומרי ההדברה
לאחרונה פורסם מקרה הרעלה המוני של חיות בר שנגרם כתוצאה משימוש לא נכון בחומרי הדברה. איך אפשר למנוע את ההרעלה הבאה?
מאחורי כל תפוח נוצץ בסופר, ברוקולי ירוק וטרי אצל הירקן או גזר בשקית יש תעשיית חקלאות שעם השנים הלכה והתפתחה כדי לספק לנו שפע של פירות וירקות במשך כל השנה. בזכות הפיתוחים החקלאיים וההתקדמות הטכנולוגית אנחנו יכולים לאכול כמעט כל פרי וירק מתי שנרצה ולרוב במחיר שווה לכל נפש. יחד עם זאת, אחד הדברים שמאפשרים לייצר כל כך הרבה מזון בקלות הוא השימוש בחומרי הדברה.
ב-80 השנים האחרונות חומרי הדברה הפכו לנפוצים יותר עד שכמעט בכל גידול נעשה בהם שימוש. הדברה מאפשרת לנו לגדל מזון בכמויות גדולות ובזול, אך היא גובה מחיר בדמות פגיעה בבריאות הציבור, בסביבה ובבעלי החיים.
פברואר האחרון נמצאו מעל אלף דיות שחורות ועיט צפרדעים שהורעלו בשדות הנגב המערבי לאחר ששתו משלולית שבה היו חומרי הדברה. לא רק העופות הדורסים נפגעים אלא גם חזירי בר, ציפורים, מכרסמים וחיות נוספות. לאחרונה הכריזו משרד החקלאות, המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים (רט"ג) שיקימו צוות עבודה בין-משרדי למניעת הרעלות של חיות בר, במטרה להביא לצמצום ההרעלות מחומרי הדברה חקלאיים והרעלות מכוונות ולמנוע את הישנותן.
הרעלה משנית
המאבק בהרעלות בעלי חיים אינו חדש ובמשך השנים הביא לתוצאות ניכרות. עם זאת, בהשוואה לעולם המערבי – לישראל יש עוד מקום להשתפר בו. "פעמים רבות הרעלות של חיות בר עלולות להיות סימן לכך שנעשה שימוש לא מדויק בהדברת מזיקים לצמח", מסבירה ד"ר ימימה דוכין רפ, יועצת מדעית ברשות הטבע והגנים ועמיתת תוכנית ממשק. "אנחנו מנסים לעודד שימוש מדויק בחומרי ההדברה לפי הייעוד שלהם, מתוך הבנה כלכלית, סביבתית ובריאותית שכך יהיה נכון יותר להשתמש בהם", אומר אורי נווה, סגן מנהל חטיבת מדע ברט"ג. שימוש נכון בחומרי ההדברה יצמצם את הפגיעה בחיות הבר ובבריאות הציבור.
