בלי מתווכים בבקשה: החקלאי משה רוזנטל גילה בזמן הקורונה את המשלוחים

בתקופת הקורונה המשלוחים מהמשק המשפחתי של משה רוזנטל במושב נווה ירק לא הפסיקו לצאת ליישובי הסביבה.

עכשיו, עם סיום המשבר, הוא חוזר למלחמות הקיום היום יומיות שהם חלק מהשגרה של כמעט כל חקלאי בישראל.

למרות התקופה הלא פשוטה בעקבות משבר הקורונה, ומלחמות הקיום היום יומיות שבשגרה, משה רוזנטל, בן 54, דור שני לחקלאים ממושב נווה ירק, אוהב את מה שהוא עושה. רוזנטל ממשיך את דרכו של אביו שהחל לעסוק בחקלאות בשנת 1953 במושב, ועכשיו הצטרף אליו כדור שלישי גם בנו הבכור, בן ה-24. "מאז שנולדתי אני חקלאי, אפשר להגיד שמהרגע שהבנתי מה זה גלגלים וטרקטור", אומר רוזנטל, "אני נולדתי לתוך זה ואם לא אוהבים את מה שעושים אי אפשר להמשיך לעבוד בחקלאות. אני אוהב לקום בבוקר ולהריח את ריח האדמה, לעלות על הטרקטור ולצאת לעבוד. יש לא מעט בעיות שצריך לטפל בהן, והמדינה לא ממש עוזרת לנו, יש מיסים גבוהים ותשלומים, אבל אנחנו שורדים וממשיכים לעבוד".

רוזנטל מגדל בתקופת הקיץ אפרסקים, שזיפים, משמשמים, נקטרינות, מלונים, תירס ועוד. בחורף הוא מגדל פרי הדר וארטישוק. בין השדות, וכדי לחסוך את פערי התיווך עבור הלקוחות, פתח בשנת 2015 חנות צבעונית שבה הוא מוכר את התוצרת החקלאית שלו ושל משקים שכנים. לצד זה הוא גם עושה משלוחים של התוצרת עד בית הלקוח ליישובים פתח תקווה, הוד השרון, כפר סבא ומושבי הסביבה.