בדרך למשבר הומניטרי חסר תקדים: הצעד האיראני שמאיים על תעשיית המזון העולמית

ד"ר ענת הוכברג-מרום

חסימת מצר הורמוז מובילה למשבר המזון החמור בהיסטוריה המודרנית, אך היא גם הזדמנות לישראל לבסס את מעמדה כיצואנית של פתרונות טכנולוגיים בתחום

חסימת מצר הורמוז אינה עוד אירוע גיאופוליטי או שיבוש נקודתי בשרשראות אספקת הנפט. זהו אירוע מכונן, המטלטל גם את יסודות מערכת המזון הגלובלית. כאשר נחסם עורק החיים שדרכו עוברים כ־20% מאספקת הנפט וה־LNG וכ־33% מאספקת הדשנים העולמית – גלי ההדף אינם נעצרים בתחנות הדלק. הם מגיעים עד למדפי המזון של מדינות המרוחקות אלפי קילומטרים, ומשפיעים על צלחתם של מיליארדי אנשים בכל העולם.

סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) כבר מגדירה את המצב כאחד מאיומי ביטחון המזון החמורים בהיסטוריה – חמור אף יותר מהמשבר שחוללה המלחמה באוקראינה ב־2022. הפעם אנחנו ניצבים מול "הסערה המושלמת": שילוב קטלני של מיקום אסטרטגי, תזמון קריטי ועוצמת פגיעה חסרת תקדים. בניגוד למשבר הדגנים בים השחור, שהתפשט בהדרגה לשוקי האנרגיה והדשנים, חסימת הורמוז משתקת בו־זמנית את שלושת עמודי התווך של החקלאות המודרנית: אנרגיה, שינוע ודשנים.

המפרץ הפרסי הוא המרכז העולמי לייצור דשנים. איראן ומדינות המפרץ אחראיות ליותר משליש מהיצוא הגלובלי; קטאר לבדה מספקת כ־11% מצריכת האוריאה העולמית, וכ־45% ממשלוחי האוריאה מגיעים ממפעלי ייצור במפרץ כפי שפורסם ב"בלומברג". החסימה הנוכחית מתרחשת בעיתוי רגיש במיוחד – ממש לפני עונת הזריעה של אפריל, התקופה שבה הביקוש לדשנים מגיע לשיא. התזמון הזה יוצר אפקט דומינו הרסני: מחסור חריף בדשנים, פגיעה אנושה ביבולים ועלייה חדה ומהירה במחירי המזון.