אנרגיה מתחדשת למען החקלאות 

עלייה בתפוקה ובמשקעים, חסכון בהשקיה ושיפור איכות היבול בגידולים תחת פאנלים סולאריים הוצגו בוועידה הבינלאומית לאגרי-וולטאי Agro-PV

בשנים האחרונות תחום האגרי-וולטאי צובר תאוצה, עקב ההתחממות הגלובלית ההולכת וגוברת והרצון לייצר אנרגיה ירוקה. מדינת ישראל החלה לאפשר הקמת פיילוטים בתחום, זאת על מנת התקדמות לעבר היעד 30% ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת עד שנת 2030. מטרת הפרויקטים הינה התחשבות בצרכי הקיום של  גידולי החקלאות, תוך ייצור אנרגיה נקייה מהשמש באופן מקסימלי, וכן שיתוף מידע ברמה בינלאומית, במאמצים כוללים למוכנות למשבר האקלים בעולם 

חוקרים וחברות בינלאומיות שהשתתפו בוועידה הבינלאומית לאגרי-וולטאי Agro-PV שהתקיימה בגליל העליון שבוע שעבר ביזמת מכון המחקר מיגל ומכון המחקר פראונהופר מגרמניה, הציגו מחקרים המראים תוצאות אופטימיות בשימוש במתקני אגרי-וולטאי. 

בין תוצאות המחקרים שהוצגו בוועידה 
עליה של 50% ביבולי חציל התגלתה במחקר חדש שהציגה חברת סאן אגרי Sun'Agri ישראל, שנערך על גידולי חציל בחממת אגרי-וולטאי "ברינקהוף", של חברת האם 'סאן-אגרי' בלה-גרואן בצרפת לאורך שנתיים . מתקן האגרי-וולטאי שנפרש על פני 2500 מ"ר הופעל מספטמבר 2020, והותאם לצורך ההתגברות על איומי האקלים ההולכים וגדלים, שאחת מהן הינה עלייה חדה בטמפרטורה, המגיעה באזורי חקלאות בצרפת, לכ- 30 מעלות צלזיוס באביב וכ- 40 מעלות צלסיוס בקיץ, וגורמת לכוויות בפרחי השתילים והאצת התפתחות מזיקים חדשים. כעבור שנה לניסוי במתקן כבר הניבו שתילי החציל מעל 800 ק"ג של חצילים, לעומת 500 ק"ג בקבוצת הביקורת. בנוסף, הביומסה של גידולי החציל במתקן האגרי-וולטאי הייתה גבוהה יותר, ונמצאו פחות מזיקים כמו כנימות, בגידולים שטופחו במתקן האגרי-וולטאי. מלבד לחצילים, החברה מנהלת 14 פרויקטים על סוגי מטעים מגוונים ושלל גידולי ירקות, כאשר התוצאות כבר מראות על חיסכון של כ- 30% בשימוש במים, ירידה ממוצעת של כ- 5 מעלות צלזיוס מתחת לפאנלים בזמן עומסי החום, ועלייה בכ- 3 מעלות בתקופות של קרה. 

במחקר נוסף שנערך במתקן מעל גידולי חיטה, נרשמה עליה של כ- 165% בכמות המשקעים שהגיעה לצמחים, איכות החיטה השתפרה בכל המדדים (מספר השיבולים לשטח, מספר הגרגרים בשיבולת, משקל הזרעים ותכולת חלבון בגרגירים). המחקר נערך על ידי חברת 'טריגו סולאר' בקיבוץ להב שבצפון הנגב, בשטח של כ-3 דונם, במהלכו נאספו מי הגשם ממנהרות חקלאיות המשמשות כהדמיה של מערכות פאנלים סולאריים, לרצועות מעל גידולי החיטה. רוב חקלאות הבעל (ללא השקיה מלאכותית) מרוכזת בשטחים בצפון הנגב, בהם כמות המשקעים השנתית (פחות מ- 300 מ"מ) מאפיינת בצורת אקלימית, לכן החברה שמה דגש על שימוש אופטימלי במי הגשם, שכן תדירות השנים היבשות בעשורים האחרונים מאיימת על הרווחיות הכלכלית של גידול החיטה באזורי הדרום. תוספת מים בהשקיה לגידולי חיטה אינה מציאותית, עקב ריחוק שטחים ממקורות המים, מכסות מים, ועלויות ציוד ועבודת ההשקיה. באופן כללי, ההוצאות המשתנות בשטחי גידול חיטה הן כ-200 שקלים לדונם, ומתוך עלויות אלה החברה מצפה לחיסכון של 30-50% בכל שנה, כאשר ההקטנה בתנובת היבול לכלל השטח זניחה. הפיתוח החדש מקטין הוצאות, מעלה הכנסות לחקלאי, הטכנולוגיה מתאימה לגידולים וסוגי מיכון שונים, והחקלאי לא נדרש לשנות את שיטות העבודה שלו. 

בוועידה הבינלאומית הוצג גם נייר העמדה עליו חתמו ממשלות גרמניה וישראל בוועידת האקלים- לשיתוף פעולה להעברת מידע בין המדינות במטרה לזרז הקמת מתקני אגרי-וולטאי בישראל. בוועידה השתתפו קובעי מדיניות ואסטרטגיה ממשרדי הממשלה, פורום האקלים של בית הנשיא והרשויות הרלוונטיות (רשות החדשנות, רשות החשמל וכד) חברות אנרגיה מובילות מהארץ והעולם, חוקרים, יזמים, קרנות, משקיעים וחקלאים. כמו כן, אירחה הוועידה משלחות זרות מקצועיות מצרפת, גרמניה, איטליה, יפן וארה"ב.