אם עושים השוואות, אז עד הסוף: אל תאשימו את החקלאים ביוקר המחיה
החקלאים הישראלים יודעים להתחרות בתנאי שוק דומים. כלומר שהם יזכו לתמיכות ישירות כמו כל חקלאי מדינות ה-oecd, מי שמרוויח מפתיחת הייבוא הוא לא הצרכן, אלא רק היבואן
על רקע העלייה במדד המחירים לצרכן יש מי שבוחרים להאשים את החקלאים. אותם "קפיטליסטים" בוחרים לנקוט "באמת האלטרנטיבית" ואף מגדילים לאחרונה משום מה להאשים את שר החקלאות ופיתוח הכפר בכל תחלואי המדיניות או היעדר המדיניות זה שנים רבות גם באשר לחקלאות הישראלית.
אכן מצער שמוצרי החלב מתייקרים, אך מחירם לא נקבע על ידי החקלאי ולמעשה בכל מה שקשור לחלב, החקלאי תלוי בהחלטות של רגולטורים, קרי ועדת מחירים שקובעת את מחיר החלב.
כך מחיר החלב מושפע מתשומות שמחירים עלה ובהם מחירי המזון לפרות, עלויות השכר ועוד. את העלייה במחיר החלב קיבל השר דיכטר בירושה משר החקלאות והאוצר הקודמים, אך יש מי שכאמור בוחרים ב"אמת אלטרנטיבית".
החקלאים הישראלים יודעים להתחרות בתנאי שוק דומים. כלומר שהם יזכו לתמיכות ישירות כמו כל חקלאי מדינות ה-oecd, שהם ישלמו על המים החקלאים כמו במדינות אחרות, שלא יטילו עליהם אגרות ורגולציה מיותרת שרק גורמת לעליית התשומות בייצור.
אמנם, אפשר גם לבחור ב'אמת האלטרנטיבית' ולפתוח יבוא פרוע, אלא שהמציאות מוכיחה שדווקא היבוא הוא זה שגורם לעליית מחירים. כבר אפשר לראות תוצאות של פתיחת יבוא בכמה דוגמאות כמו יבוא שום מסין, שלא רק שלא הוריד את המחיר, אלא גם פגע ביצרני השום בתמורה לתוצרת ירודה כאשר החקלאים והצרכנים הם המפסידים הגדולים וברור שהרווח הגדול נשאר בידי היבואנים.
כך אפשר לראות זאת בדגים, בבשר הבקר, ובגבינות קשות שמחירם יקר ביחס לארצות שמהם הם מיובאים והחגיגה הגדולה היא של היבואנים ששמחים כל הדרך אל הבנק.
בחודשים האחרונים פשטו מחלבות ואיגודי חקלאים רגל בעקבות צעדים חסרי אחריות של שרי האוצר והחקלאות הקודמים. ההתייקרויות של מוצרי המזון אינן גזירת גורל והם נובעים מאזלת ידן של הממשלות שמצד אחד גורמות לעליה במחירי המזון ומצד שני מעשירות את קופת הטייקונים.
אנו מזהירים מפני קטסטרופה שמתרגשת עלינו בתקופה הקרובה- יותר ויותר חקלאים ואיגודי חקלאים מתמוטטים ופתיחת המשק ליבוא חסר אחריות משיגה תוצאה הפוכה והיא עליה במחירי התוצרת החקלאית.
בסקר שעשתה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בנושא החקלאות מתברר כי מספר החקלאים הישראלים הצטמצם מאוד. מספר החקלאים בישראל הוא הנמוך ביותר במדינות ה-OECD שם כבר הבינו לפני יותר מעשרים שנים כי על החקלאות יש לשמור, קרי על החקלאים ובכל מדינה יש מערכת תמיכות להבטיח קיומה של חקלאות מקומית.
במקום לתקוף את השר, כדאי לבדוק מהם התנאים הנדרשים כדי לקיים חקלאות מקומית ולעשות בדיקה משווה עם המתרחש בארצות רבות אחרות שהקימו שוק סיטונאי משוכלל (גם על כך כתב מבקר המדינה) שבנו מערכות של תמיכות ישירות, שמסייעים לחקלאים להרחיב את מקורות ההכנסה שלהם מתיירות כפרית ותיירות חקלאית ועוד.
חקלאות היא אינה עוד ענף כלכלי כמו כל ענף אחר, שכן העוסקים בחקלאות שעובדים בחורף ובקיץ, מבוקר עד ערב ותלויים במזג האוויר, בפגעי טבע, בשערי מטבע, בעבודת ידיים ועוד מסתכנים מדי שנה בהשקעות גבוהות מבלי לדעת בוודאות האם יניבו הכנסות.
אם לממשלה אכפת מהצרכנים, תתכבד ותוותר על המע"מ. אין מדינה בעולם שגובה 17% מע"מ על מוצרים מפוקחים. רוצה המדינה להוזיל את מחירי מוצרי החלב לאזרחיה? היא יכולה בהחלטה פשוטה להחליט כי היא מוותרת על המע"מ או על חלקו כמו בארצות רבות אחרות.
