"אין דונם נקי, ייקח 4 שנים לשקם. זה פשוט כאב לב" | חקלאי הצפון חוזרים לאדמות

עופר מוסקוביץ' ולבב ויינברג, חקלאים בגליל העליון, סיפרו לאולפן ynet על הנזקים שספגו לאחר יותר משנה של מלחמה:

"הפגיעה פה גורפת, זה לא פשוט". והם כבר לא בטוחים אם שווה להם בכלל לשקם את השטחים:  "עושה הרושם שהמדינה לא רוצה חקלאות בישראל. עשו פה רפורמות שרק פגעו בנו וסידרו הצלחה ליבואנים, שמוכרים לפעמים פרי מחו"ל במסווה של פרי ישראלי"

על רקע הפסקת האש בצפון, עופר מוסקוביץ' ולבב ויינברג שוחחו עם אולפן ynet וסיפרו על המצב בשטחים החקלאים שלהם אחרי חודשים של מלחמה. מוסקוביץ': "יש לנו נזקים של מיליונים. אני מקווה שהמדינה תהיה איתנו במשחק ותפצה אותנו כמו שצריך כי יש פה נזקים עצומים".

מוסקוביץ', בן 59 מקיבוץ משגב וחקלאי זה 40 שנה, שמגדל בעיקר אבודקו, הוסיף כי "התחלנו סוף סוף לנסות לשקם את ההריסות שיש לנו, ויש לנו הרבה נזק. המצב די קטסטרופלי. לא יכולנו להיכנס לכאן, כי זה היה שטח צבאי סגור עד תחילת הפסקת האש". עוד אמר כי "מתחילת הפסקת האש התחלנו להיכנס לשטח ולקטוף בצורה רציפה, אבל בתקופת הלחימה עצמה היינו צריכים לבקש אישורים. לא תמיד היינו נכנסים, וכשכן אז פתאום היו מוציאים אותנו החוצה". על גידולי האבוקדו שלו אמר: "לא נשאר הרבה, אבל נשאר. זה כואב להיכנס פנימה ולראות את כל היבול שלך, שאתה עובד עליו שנה שלמה, נופל על הרצפה. זה פשוט כאב לב".

ויינברג, בן 43 מראש פינה, מגדל פירות במטעים שמשתרעים על יותר מאלף דונם לאורך הגדר, סיפר כי גם בשטחים שלו יש נזקים משמעותיים: "אין אצלנו דונם שיצא נקי, הפגיעה פה היא פגיעה גורפת. אני מעריך שייקח בסביבות ארבע שנים לשקם את הכל. זה לא פשוט, והשאלה שנשאלת אם יש למה בכלל. עושה הרושם שהמדינה לא רוצה חקלאות בישראל. לא ברור אם יש טעם בכלל לשקם.

"החקלאות הישראלית בגידולים רבים יורדת כי הממשלה בשנים האחרונות עשתה רפורמות כאלה ואחרות שנועדו להוזיל את המחיר לצרכן. בפועל זה לא קרה. הרפורמות לא הצליחו, המחירים לא ירדו. מי שכן הצליחו הם היבואנים. הם הביאו הרבה יותר פרי מחו"ל ומוכרים אותו לפעמים במסווה של פרי ישראלי, ולפעמים לא. פרי יפה, חסר טעם לרוב, שנכנס לנו לשוק ומקלקל לנו את כל הסל".

ויינברג מספר על העבודה תחת המלחמה עד הפסקת האש: "לא הספקנו לעבוד פה מאז תחילת המלחמה, גם בחלונות שהצבא אפשר לנו". לדבריו, "לא תמיד היה עם מי לעבוד. מרבית העובדים ברחו, ומתנדבים שהגיעו בהמוניהם בתחילת המלחמה הגיעו בכמות מאוד מצומצמת".