איך אפשר להתחדש בשיטות חקלאיות שלא יפגעו בקרקע?

החקלאות האינטנסיבית של ימינו היא כמו ירייה לעצמנו ברגל. איך אפשר להתחדש בשיטות חקלאיות שלא יפגעו בקרקע, ואיך הדור החקלאי הצעיר יציל אותנו?

עבור רובנו, שדה חקלאי נתפס כנוף שמעורר רגשות נעימים של קירבה לטבע ושל אוויר צלול. אך למעשה, הקשר בין חקלאות לסביבה הטבעית מורכב יותר. בשנים האחרונות, מנת חלקה של החקלאות כגורם מרכזי במשבר האקלים הולך ומתבהר. במאמר "גבולות פלנטריים" נקבעו 9 מדדים להערכת חומרת משבר האקלים – 5 מהם מושפעים ישירות מהחקלאות התעשייתית ברחבי העולם. "כולם רוצים חקלאות נקייה. לא משנה אם תשאל את החקלאי, המדען, קובע המדיניות או הצרכן, כולם מחזיקים בקונצנזוס בעד הפיכת החקלאות לירוקה ונקייה יותר. השאלה המרכזית היא מדוע זה לא קורה", אומר פרופ' אבי פרבולוצקי, לשעבר חוקר במכון וולקני ומדען ראשי של רשות הטבע והגנים, וכיום יועץ בנושאי סביבה, חקלאות וטבע. "חשוב לזכור שהחקלאות התעשייתית האינטנסיבית של ימינו, על אף הביקורות וההשמצות, מאכילה את מרבית האנושות", מסביר פרבולוצקי על המורכבות. השיטות של החקלאות התעשייתית האינטנסיבית פוגעות קשות בפוריות האדמה, מזהמות אותה וגורמות לסחף קרקעות בממדים אדירים. כיום ידוע שאדמה בריאה היא המפתח לביטחון תזונתי – הן מבחינת כמות המזון והן מבחינת איכותו. כדי להפחית את ההשפעה השלילית של החקלאות האינטנסיבית יש למצוא דרכים חלופיות שפוגעות פחות בסביבה – ועלינו לחשוב באופן יצירתי

המעגל המרושע

לאחרונה פורסם דו"ח בנושא "חקלאות מחדשת בישראל" שנכתב על ידי פרבולוצקי ועמיתו ערן אטינגר, לשעבר היועץ המשפטי של משרד החקלאות וסמנכ"ל ניהול משאבי סביבה במשרד החקלאות, וכיום יועץ בנושאי חקלאות, סביבה ואקלים, עבור קרן יד הנדיב. המונח "חקלאות מחדשת" נבחר לא רק בשל היותו אופנתי, אלא גם בגלל מספר עקרונות חשובים שראוי לאמץ. אלה כוללים את ראיית החקלאים כנושאי השינוי ואת החשיבות של הגמישות בהתנהלות החקלאית, של ההקשר המקומי ושל הראייה המערכתית הנדרשת. הדו"ח מציג את החסמים המרכזיים בישראל בדרך לשינוי מהותי בסקטור החקלאי, קובע המלצות ומאיר את הדרך לניצול ההזדמנויות שבתחום.

אחד החסמים המרכזיים הוא היעדר מדיניות ממשלתית מקיפה וארוכת טווח לקידום חקלאות מחדשת. לדברי פרבולוצקי, יש "מעגל מרושע" שמזין את עצמו: אין תמיכה ממשלתית כספית, לכן האקדמיה לא חוקרת את התחום, זה גורם לכך שהידע המדעי והמקצועי לא מתרחב, ועל כן לא מגיע למדריכים החקלאיים ולחקלאים שבשטח. מכיוון שהשטח ממשיך לעבוד בצורה הישנה אין אינטרס למקבלי ההחלטות לעשות שינויים מרחיקי לכת – וחוזר חלילה.

נקודה מרכזית ומהותית נוספת היא היעדר תוכניות הכשרה מתאימות עבור צוותי החקלאות. "הפקולטה לחקלאות נוסדה על מנת להכשיר חקלאים. בעבר היו מגיעים אליה מהקיבוצים ומהמושבים מכל רחבי הארץ ולומדים חקלאות במטרה ליישם את הידע. אבל היום המצב שונה, הפקולטה נוטה לכיוון אקדמי יותר והפכה להיות מקום שמכשיר מדענים ולא חקלאים. כך נותרנו ללא דור צעיר ומקצועי של חקלאים ומדריכים", הוא מסביר. "הדרך היחידה לעשות שינוי מהותי בחקלאות הישראלית היא מלמעלה למטה. רק כאשר הממשלה, משרד האוצר ומשרד החקלאות יחברו יחדיו ליצירת מדיניות המקדמת חקלאות ירוקה, יהיה פה שינוי", הוא אומר. אם וכאשר מדיניות הממשלה תשתנה לכיוון הזה, תהיה אפשרות לבנות מוסדות הכשרה חדשים שחורטים על דגלם לא רק את החדשנות והטכנולוגיה שבהם ישראל מצטיינת, אלא גם את הקידמה הסביבתית ההכרחית.

לנצל הזדמנויות

למרבה המזל צעירים ו"צעירים בנפשם" רבים לא מחכים לשינוי שיגיע מהחלונות הגבוהים של מקבלי ההחלטות ומתחילים ביצירת שינוי מן השטח. הדו"ח מאגד את שיטות החקלאות המחדשת שנפוצות בישראל, כמו חקלאות אורגנית, לכדי מטרייה אחת וסוקר את ההתפתחות שלהן. "מה שהחל בסוף המאה ה-19 בגרמניה ובאוסטריה עם החקלאות של התנועה האנתרופוסופית (חקלאות ביו-דינמית), הפך לימים להיות החקלאות האורגנית אותה אנו מכירים כיום. היא החלה בתור אידאולוגיה בעלת ערכים סביבתיים, ועם הזמן התקבעה למעיין פרוטוקול שמגדיר מה אורגני ומה לא, ועל פיו פועלים החקלאים", מספר פרבולוצקי. בעשורים האחרונים חווה תנועת החקלאות האורגנית "רנסאנס" מרשים עם שלל שיטות ודרכי פעולה חדשות ליצירת חקלאות ירוקה וסביבתית. לדוגמה, חקלאות ביו-דינמית שמשלבת בין בעלי החיים ותוצריהם בגידול הצמחי.

קהילתיות כגורם מחדש

עמותת REGENIL הוקמה במטרה לקדם את נושא החקלאות המחדשת בארץ. גדי קני, אחד ממקימי ומובילי העמותה, מספר: "אחד הדברים המרכזיים שאנחנו עוסקים בו הוא יצירת קהילה מקצועית שתקדם את התחום בארץ. בקהילה שלנו חברים כבר מעל 400 אנשים. ביניהם ניתן למצוא חקלאים, חוקרים, משקיעים וקובעי מדיניות בדרגים הבכירים ביותר. נוסף על כך, אנחנו עוסקים בהכשרה ובחשיפה של אנשי מקצוע לחקלאות מחדשת. בימים אלו אנחנו עובדים על תוכנית מנהיגות עבור עובדות ועובדים בתפקידים בכירים שתתמקד בהסתכלות על ביטחון תזונתי דרך הגישה של חקלאות מחדשת", הוא אומר.